שמואל ב' 9

פַּרשָׁנוּת

שמואל ב' ט' הוא פרק המתמקד בסיפורם של דוד ומפיבושת, בנו של יהונתן. פרק זה הוא דוגמה יפה לחסדי ה' ורחמיו, כמו גם לנאמנותו וחסדיו של דוד. הפרק מתחיל בכך שדוד שואל אם נשאר מישהו ממשפחתו של שאול, כיוון שהוא רוצה לגלות חסד כלפיו. מסופר לו על מפיבושת, בנו של יהונתן, הצולע בשתי רגליו. דוד שולח אחריו ועושה לו חסד, ומחזיר לו את כל הארץ שהייתה שייכת לשאול ולמשפחתו. מעשה חסד זה הוא דוגמה יפה לחסדי אלוהים ולרחמיו. דוד מגלה חסד עם מי שאפילו לא קשור אליו, פשוט כי הוא צאצא של שאול. זוהי תזכורת לחסדי ה' ורחמיו, המוענקים אלינו גם כשאיננו ראויים לכך. דוד מגלה נאמנות גם ליונתן, חברו ומלכו לשעבר. הוא זוכר את הברית שכרת עם יהונתן ומכבד אותה בגילוי חסד לבנו של יונתן. זוהי תזכורת לחשיבות הנאמנות והידידות, וכיצד היא יכולה להיות כוח רב עוצמה לטובה. לסיכום, שמואל ב' ט' הוא דוגמה יפה לחסדי ה' ורחמיו, כמו גם לנאמנותו וחסדיו של דוד. זוהי תזכורת לחשיבות הנאמנות והידידות, וכיצד היא יכולה להיות כוח רב עוצמה לטובה.